רובנו משתמשים במנועי חיפוש כגון Google.com לכל מיני שימושים: כשאנחנו רוצים למצוא תשובות לשאלות, להיזכר “איפה עוד היא שיחקה, השחקנית הזאת?”, לברר כמה קלוריות יש בסנדוויץ’ טונה, ליישב התערבות בנוגע לאיזה שהוא מונדיאל, וגם לצורך איתור מידע מקצועי, זיהוי מגמות, איתור מידע על מתחרים והתעדכנות בתחומי הידע שלנו.
איתור המידע הרצוי באמצעות מנועי חיפוש יכול להיות תהליך ארוך ומעיק, בו אנחנו מפרידים בין שלל הפרסומות והמידע המסחרי המוטה לבין מקורות איכותיים, ומתמודדים עם חיפושים בהם “לא מוצאים כלום” או “מוצאים יותר מדי”. אך ישנם כמה כלים שימושיים שהופכים את החיפוש למהיר יותר ויעיל יותר. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם למצוא את מה שאתם צריכים בזמן קצר.
אתייחס כאן לחיפושים באנגלית, משום שדרך google.com יש גישה למידע רב יותר מאשר ב-google.co.il, ובמקרים רבים אנו מתעניינים בשווקים ובחברות שאינם בישראל. עם זאת, האופרטורים שמפורטים כאן נכונים גם לגוגל ישראל (מכניסים אותם בדיוק כמו בחיפוש באנגלית). ואם כבר מזכירים את שני האתרים הללו, שימו לב לא לערוך חיפושים באנגלית ב- Google.co.il ולא לערוך חיפושים בעברית ב-Google.com. פשוט לא מקבלים את אותן תוצאות.
- לדמיין את התוצאה. זוהי עצה כללית, הנוגעת לחיפוש מידע. כדאי לחשוב אילו מלים יופיעו במאמר שאנחנו רוצים לאתר ולהכניס אותן לחיפוש. השתדלו לא לצמצם יותר מדי ולא להרחיב מדי, כלומר, תכניסו את כל המלים שאתם חושבים שחייבות להופיע בתוצאות, אבל תורידו את המלים שאין סבירות גבוהה שיופיעו.
- לשמור על ראש פתוח. גם אם נראה לנו שאנחנו שולטים בלקסיקון הרלוונטי לחיפוש, יכול להיות שהמילה שניסינו לשלוף תטעה אותנו. אבל ברגע שקוראים כמה מאמרים על נושא מסוים, כל עוד שומרים על ראש פתוח, מזהים כמה ביטויים שחוזרים על עצמם ואז יודעים להשתמש בהם. בכלל, מידת ההצלחה בחיפוש מידע (בעיקר במחקרים) מאוד תלויה ביכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולהימנע ככל האפשר מהנחות מוקדמות. אם למשל אנחנו רוצים ללכת לראות את בקהאם משחק כדורגל בנסיעה הבאה לארה”ב, חיפושfootball לא יביא אותנו למשחק הנכון. Soccer דווקא כן.
- “ביטוי“: מנוע החיפוש משתמש בתור ברירת מחדל בהוראה “גם”. כלומר, אם נכניס שתי מלים לחיפוש, מנוע החיפוש יאתר מאמרים בהם מופיעות שתי המלים הללו, בכל סמיכות שהיא. כדי לאתר ביטוי מדויק, שם, שיר וכו’, מומלץ להשתמש באופרטור הגרשיים (“מרכאות” משני צדי הביטוי).
- מילה אחת או מילה אחרת: אם אנחנו מכירים כמה מילים אפשריות או כמה מונחים ספציפיים, שיכולים להופיע בתוצאה הרלוונטית מבחינתנו, אפשר להשתמש באופרטור OR בין המונחים (שימו לב: להבדיל מכל האופרטורים האחרים, חיוני להשתמש באותיות גדולות (capital letters) במילה OR.
- חיפוש בכותרת המסמך: כדי להגביר את הסיכוי שהמאמר שאיתרתם יהיה רלוונטי, כדאי לחפש את המושג / הביטוי בשדה כותרת המסמך. האופרטור intitle: מאפשר לאתר דפים שהמילה המבוקשת המופיעה בצמוד לאופרטור, מופיעה בכותרת שלהם. האופרטור allintitle: מאפשר לאתר דפים שכל המילים שמופיעות אחרי האופרטור, מופיעות בכותרת שלהם.
- הסרת מסמכים המכילים ביטויים לא רלוונטיים: לעתים יש מושג שנוגע לעולמות תוכן שלא מעניינים אותנו, ואנחנו מקבלים המון תוצאות המתייחסות לעולם התוכן או הנושא הלא רלוונטי, דבר שיוצר “רעש” ועומס של תוצאות. כדי להימנע מכך, נשתמש בסימן מינוס (-) בצמוד למילה או לביטוי, כדי להוריד את התוצאות הכוללות את המונח הזה.
- חיפוש במקור ספציפי: אפשר לחפש ישירות במקורות שאנחנו מניחים שהם מהימנים יותר, או שמספקים את המידע שאנחנו צריכים (כגון אתרים ממשלתיים או אקדמיים), באמצעות האופרטור site: אליו מצמידים את סיומת האתר (למשל, לאתרי ממשלה ישראליים נוסיף site:gov.il לחיפוש; לאתרי אוניברסיטאות ומכללות בארה”ב נוסיף site:edu, ועוד). אפשר גם לתור מידע מתוך אתר ספציפי שאנחנו מכירים, ע”י העתקת כתובת האתר אחרי האופרטור site:.
- חיפוש טווח מספרים: לאיתור תוצאות לגבי שנים, מחירים, גילאים, כמויות, או כל תוצאה אחרת שאמורה להכיל טווח מספרים מסוים שאנחנו רוצים להגדירו, נשתמש באופרטור שתי נקודות עוקבות (..).
- חיפוש סוג מסוים של מסמכים: ניתן לאתר סוג מסוים של קובץ באמצעות אופרטור filetype: ובצמוד לו – סיומת הקובץ. למשל, אם אנחנו רוצים לאתר מצגת בנושא מסוים, נוסיף filetype:ppt לחיפוש; ואם מחפשים טבלת אקסל – filetype:xls.
- תזאורוס (מלים נרדפות): כשאנחנו לא בטוחים לגבי הטרמינולוגיה הרלוונטית, או כשיש שלל מילים נרדפות אפשריות למילת חיפוש מסוימת ואנחנו לא רוצים להגביל את עצמנו, אפשר להשתמש באופרטור המלים הנרדפות (~) לפני המילה.
אם אתם לא מסתדרים עם האופרטורים הללו, אפשר תמיד להשתמש ב-Advanced Search. אני מעדיפה בהרבה את החופש של השימוש באופרטורים, כי זה מאפשר להגיע לתוצאות הרבה יותר מדויקות ולשאילתות יותר מתוחכמות.
Cheat Sheet – או “שליפים” בעברית צחה – אפשר למצוא כאן. מומלץ להוסיף למועדפים.
כאן תמצאו הסבר מפורט הכולל דוגמאות רבות לשאילתות מפוסט קודם שכתבתי בנושא.